בודק הפוליגרף בעולם השקר מאת איציק אור

אנו פוגשים את השקר מדי יום במצבים שונים.
רוב השקרים מסייעים לנו להימנע ממצבים לא נעימים, ובחלקם מייפים את המציאות.
אנו נתקלים בשקר כבר בהיותנו ילדים. ילד אשר עתיד להיענש בעקבות מעשה פסול, מספר סיפור מעט שונה מהמציאות ובכך מנסה להתחמק מהעונש.
תהליך ההיפרדות מן ההורים, יצירת האוטונומיה ובניית האינדיבידואליות עשוי אף הוא להיות קשור בשקר.
באמצעות יכולתם לרמות את ההורים לומדים הילדים שהוריהם שוב אינם יכולים לשלוט במחשבותיהם.
שקרים אחרים נושאים אופי של מילוי משאלות. שקרים אלה מתפתחים בגיל מוקדם מאוד, בין הגילים 3 ל-4.
שיקרי מילוי משאלות מקובלים מאוד אצל אנשים אשר מתקשים להגיע להישגים משל עצמם.
אחד המניעים העיקריים לשקר הוא הרצון להשפיע על אחרים, לשנות את התנהגותם, לערוך בהם מניפולציות לצרכינו.
שקרים לא מעטים נובעים ממניעים אלטרואיסטיים, רצון להגן על הזולת, לחפות עליו או לסייע בידו.
חלק מן השקרים נובעים מתוך בקשת ההנאה שבהכשלת הזולת, בשמחה לאידו, בהפיכתו למגוחך על ידי הטעייתו, כיוונו לדרכים ללא מוצא.
חלק לא מבוטל מן השקרים נובעים מן הרצון לחוש שליטה וכוח.
אם אכן מידע פירושו שליטה, הרי שברצוננו לחוש שליטה על זולתנו.
אם נספק מידע כוזב, נפחית את כוחו של האחר. אם נשמור מפניו דברים בסוד, יפחת כוח שליטתו.
היבט זה מתגלה לא רק בתחום הפרט אלא בתחומים רבים כגון: מדינה, שלטון, צבא וכו'. בתחומים אלה יש שימוש נרחב בסודות, בהסתרת מידע ובדיסאינפורמציה.
סוג נוסף של שקרים נוכל למצוא בניסיונות לפתור קונפליקטים בעבודה. בכדי לצאת מן התסבוכת העובדים מוצאים עצמם משקרים לחבריהם ומעבידיהם.
מקור אחר לשימוש בשקר הוא הרצון בהעלאת הדימוי העצמי ובחיזוק ההערכה העצמית.
אנשים בעלי דימוי עצמי נמוך חשים לעיתים קרובות תחושת כישלון או נחיתות משום שאין הם מגשימים את ציפיותיהן ואת משאלות ליבם.
לעיתים קרובות הם משתמשים בשקרים בכדי לגשר על הפער בין יכולתם הדלה לבין ציפיותיהן הגבוהות.
הם מייפים את המציאות, מגזימים, "משפצים" את התוצאות של עבודתם, "מחליקים קצוות" ומרמים, וכל זה על מנת שיחשבו אותם כאנשים מצליחים ובעלי הישגים גבוהים.
מקור אחר לשקר הקשור בתחום הפתולוגי הוא ההתחזות.
התחזות פירושה אימוץ דמויות שהן לא אני, משחק תפקידים בו התפקיד הופך לזהות העצמית.
הנגררים לשקרים מהסוג הזה מחפשים בדרך נואשת ומעוררת רחמים, זהות עצמית וביטחון עצמי שלא הצליחו להגיע אליהם בכוחות עצמם.
גילויו של הילד בכך שהוא מסוגל לשקר מהווה אבן דרך חשובה בהתפתחותו הפסיכולוגית. כאן, מתחיל תהליך האינדיווידואציה שלו, הפיתוח של עולם משל עצמו, הנפרד מזה של הוריו. עולם המלא במשאלותיו, שאיפותיו, רגשותיו ודמיונותיו.
לצד עולם זה, הילד מכיר עולמות שונים של אנשים קרובים ורחוקים, של מכרים וזרים בסביבתו הקרובה והרחוקה.
כעת נפתחת בפני הילד תקופה של חופשיות, קירבה ואינטימיות, שאינה בנויה על יחסים בלתי אפשריים כמו בילדות הרכה, אלא יחסי בחירה והעדפה.
הילד לומד איך לשלוט ביצירת רושם, איך להשאיר את הרושם שהוא מבקש, איך לעורר רגשות, איך "לפרוט" על רגשות ואיך להגן על עצמו או על אחרים ממבוכה או פגיעה.
הדמות המתפתחת מעצבת את הדרך בה הילד נראה בעיני העולם ובעיני עצמו.
באמצעות זיכרונות סלקטיביים, רמיה עצמית ומגעים עם העולם החיצון, יוצר האדם את המיתוס האישי שלו המאפשר לו להתמודד, ומגן עליו מפני נזקים ופגיעה.
במגע עם העולם החיצון וביצירת התדמית אנו משתמשים במניפולציות, רמייה, הסתרה, דמיון ועוד. סך המרכיבים הללו מוכרים לנו מן השקר, ו"מרכיבים" אותו.
כמו שכבר אמרנו, במגעים עם האני מופעלת לא מעט רמייה עצמית בכדי להעלות את הדימוי העצמי, לטפח ביטחון ואמונה ביכולת לפעול, לשנות,ליצור ולבנות. בהקשר זה מועצמות ומנופחות ההצלחות, והכישלונות מופחתים ומזולזלים.
כל המכניזמים הללו הם טבעיים לחלוטין. הכל מתפתחים ומופעלים כאשר ישנם קשיים בתחומים שונים כגון: התפתחות, בעיות נפשיות ודיכאונות.
ההשלכה של מכניזמים אלה היא הפיכת השקרים ההתפתחותיים לשקרים פתולוגיים.
לפניכם רשימה המסכמת מניעים וסיבות לשקר:
רצון להימנע מעונש, רצון להכשיל את הזולת, רצון להשיג רווח אישי, להשתחרר מאשמה, להיות מנומס, להימנע מפגיעה בזולת, מתוך הרגל, מתוך רצון להתבדח, מתוך רצון לקדם רעיון כלשהו, מתוך רצון להדביק באמונה כלשהי, כדי לסייע לאנשים במצוקה, מתוך חיקוי של אנשים אחרים בסביבתנו המשקרים כל הזמן, מתוך רצון למכור דבר מה, מתוך רצון לפרסם דבר מה, כדי למצוא נחמה, להימנע ממבוכה, מתוך גחמה, כדי לשמור את סודותינו או סודות הזולת, מתוך היענות לציפיות הזולת מאיתנו, לנוחיותנו, מתוך זלזול, מתוך אי מודעות לחומרת הדבר, מתוך רשלנות, כדי למנוע ויכוח, כדי להרגיע כעס, כדי לקצר דיון מתמשך, כדי להימנע מהתמודדות, כדי לנקום, כדי לברוח או להימנע מן האמת, מתוך התפארות וגאווה, מתוך הצטנעות, מתוך תחושת עליונות, כדי למנוע מהזולת לבצע מעשה לא ראוי, כדי להצליח במבחן, כדי לממש את המקצוע שהוכשרנו לו – מרגל,בלש וכ"ו, כדי לעודד את רוח הצוות, לצרכי המפלגה, האיגוד, המדינה, מטעמים חולניים, כדי להפיג שעמום ולעורר מתח ועניין, כדי לחלץ ידיד מדיכאון, כדי להפעיל אירוניה, כדי להתבלט, כדי להגן על אמונתנו שאיננו יכולים להגן עליה, כדי לגשר על המרחק בין מה שרצינו שנהיה ובין מה שאנו באמת, כדי להרגיע ולעודד את עצמנו, כדי להשלות את עצמנו, כדי לטפח בנו תקווה, כדי לברוח מן המציאות ולבנות מציאות בדיונית הנוחה לנו, כדי למצוא דרמה בחיים, כדי לחפות על כישלון, כדי להפיץ שמועות, כדי להבריק בשיחה, כדי להעלות את קרננו בעיני הזולת, כדי לשפר את מעמדנו במקום עבודתנו, כדי להימנע מלחצים, כדי להסתיר אי ידיעה ובורות, כדי להסתתר מפני עצמנו, כדי לפצות את עצמנו, מתוך חוסר ביטחון עצמי, מתוך רצון להצליח בעסקים, כדי להרחיק טרדנים, כדי להגדיל את משיכתנו המינית, כדי ליצור תדמית נכספת, כדי להיות אופנתיים, כדי לחפות על ריקנות, כדי לשנות זהות,כדי להסיח את הדעת.

לסיכום, ישנם סוגים שונים של שקרים, סוגים שונים של שקרנים וסיטואציות שונות בהן נאמרים שקרים.
כל שקר צומח על רקע של נטייה נפשית מסוימת, ושקרים רבים עולים בתוך סיטואציה חברתית מסוימת.
הגורמים החברתיים משפיעים על אמירת השקר, תוכנו והתגובה עליו.
אולם, ישנם אנשים המשקרים באורח כפייתי גם כאשר אמירת האמת הייתה לטובתם.
במקרים מסוימים ניתן להצביע על פגיעות מוחיות המשפיעות על ההתנהגות השקרית.
אחד הגורמים העיקריים לכך שבני אדם משקרים הוא שהשקר מסייע לרמייה עצמית.
אנשים משקרים לזולת, ובכך הם משקרים גם לעצמם. בצורה זו, תהליך השקר לזולת, והרמייה העצמית, הופכים לחלק מן המנגנון הנפשי, ומשמשים ככלי לבדיקת המציאות.